פרק 1

שייט – להיפתח אל העולם

עברנו כמה שנים מראשיתו של המפרש המאולתר שהניע רפסודה, דרך ספינות מסחר שחרשו את האוקיינוסים במאה ה-19 ולמרות שעברנו כברת דרך ארוכה מאז, הנעת ספינות בעזרת מפרש עדיין כאן. ההתפתחות הטכנולוגית לא פסחה על כלי השייט והמפרשים וכיום אנו מפליגים בקלות ובהנאה רבה במגוון כלי שייט מודרניים.

שייט – מה, למה ואיפה

מעטות הפעילויות שמציעות מגוון גדול של הנאה כמו בהפלגה, משהו מיוחד קורה כשאתה יוצא מהחוף, משאיר את הדאגות היבשתיות שלך ומפליג תחת הכוח של הטבע. בעוד שהטכנולוגיה הביאה התקדמות רבה בעיצוב סירות מפרש וציוד, אנו חשים הרבה שביעות רצון והנאה מרכישת מיומנות ההפלגה תוך ניצול הידע שלנו בכוח הרוח.

הרוח, מרכז עולמו של השייט

הרוח היא "הדלק" של השייט ו"הכרת" הרוח וכיוונה ביחס לסירה ולמפרשים היא מרכיב קריטי בלמידה להפליג. מכיוון שהרוח היא זאת שמכתיבה כיצד ולאן תוכלו להפליג, עליכם להיות מודעים כל הזמן למהירות ולכיוון הרוח. כשייט חדש, הדבר החשוב ביותר הוא שתגדיל את ה"רגישות" שלך לרוח, חפש אחר "רמזים" שיצביעו על כיוונה, למשל, האדוות והגלים על פני המים, סירות מפרש אחרות, דגלים, עשן וכל מה שמושפע מהרוח, כך שתהיה מודע לרוח בדיוק כמו ציפור. אנו חשים ברוח ויכולים להבין באופן אינטואיטיבי כיצד מפרש יכול לעזור להניע את הסירה בדיוק במורד הרוח הנושבת אבל איך משיגים יותר שליטה על סירת המפרש שלנו בניגוד לעלה הנידף ברוח?  העלה אינו מתנגד לרוח והוא נמצא בחסדיו, סירת מפרש לעומת זאת שקועה במים ומאפשרים לה לעמוד בפני כוח הרוח. על ידי הפעלת כוח הרוח על המפרש בד בבד עם הכוח המתנגד של המים אנו יכולים לרתום את האנרגיה של הרוח להניע סירת מפרש מודרנית כמעט לכל מקום אליו אנו רוצים להגיע.

מפרשים והרוח

לכלי השייט הקדומים היו מפרשים פרימיטביים שיכלו להניע את הספינה רק כאשר זאת נשבה בגבם או בזווית קטנה מכיוון זה. אם היעד בכיוון השונה מרוח גבית היו המלחים צריכים לעבור למשוטים או לחכות שהרוח תשנה את כיוונה. עם התקדמות הטכנולוגיה השתנתה גם הטכניקה של עיצוב המפרשים וכיום ניתן להפליג בזווית הקרובה לכיוון ממנו הרוח נושבת.

פרופיל אווירודינמי ומפרשים

פרופיל אווירודינמי הוא אובייקט שנועד לנצל את אנרגיית הרוח מבלי להפריע באופן משמעותי לזרימתה. רוח הזורמת לאורך הפרופיל יוצרת כוח עילוי שהינו רצוי וכוח גרר שהינו כוח מעכב. כנפי הצפרים משמשות פרופיל אווירודינמי ועל ידי כיוון זרימת האוויר על הכנפיים הן ממריאות בעזרת כוח העילוי או מנמיכות לנחיתה בעזרת כוח הגרר. מטוסים מנצלים את צורת הכנף שלהם בצורה דומה לצורת המראה, טיסה ישרה ואופקית, הנמכה ונחיתה. אם נחזיק קרש גדול מול הרוח ונשנה את הזווית שלו נוכל גם אנו להרגיש את כוחות העילוי והגרר.

הפלגה לכיוון הרוח

גם כאשר לפני כמה מאות שנים נודע לימאים על אפקט הפרופיל האווירודינמי, החומרים הזמינים באותם הימים הגבילו את יכולתם לעצב סירות ומפרשים כך שיפליגו בכיוונים אחרים מלבד ברוח גבית או ברוח צד, הפלגה אל עבר הרוח הייתה בלתי אפשרית. הדבר השאיר חצי מעגל כיוונים שאליו לא היו יכולים להפליג עד שהרוח התחלפה. במהלך השנים ההתקדמות בידע ובטכנולוגיה אפשרו לנצל עוד יותר את עיקרון העילוי הן מעל המים במפרשים והן מתחת למים בעיצובים מעודנים של הקיל ודף ההגה, עם השיפורים הללו , ספינות מפרש מודרניות צמצמו את הזווית שבה אי אפשר להפליג לכדי 90 מעלות, כלומר  45 מעלות משני צדי הרוח ולעיתים אפילו פחות מכך. ובכן כיום, כיוון הרוח כבר אינו מהווה מגבלה לאן אפשר להפליג, ניתן להפליג כמעט לכל כיוון באופן ישיר למעט כיוון שנמצא בגזרת ה-90 מעלות, במקרה כזה נפליג ב"זיג-זג" בשני מקטעים או יותר.  ספינת מפרש מודרנית יכולה להפליג כ-45 מעלות לכיוון שממנו הרוח נושבת. לא במקרה כנפי הצפרים ומפרשי הספינה דומים, שניהם מנצלים את הפרופיל האווירודינמי.

מצבי הפלגה

כפי שראינו, כיוון הרוח הוא זה שמכתיב את הכיוון אליו יכולה סירת המפרש להפליג. לא מפתיע, אם כן, שימאים מכוונים את עצמם לפי הרוח ומתארים את הכיוון אליו סירת המפרש מפליגה ביחס לרוח. עלינו להבין את מצבי ההפלגה, כולם מכוונים ביחס לרוח.

כיווני הפלגה והרוח

אם נדמיין שעון שבו הרוח נושבת מכיוון השעה 12, נראה כי מהשעה 10 ועד השעה 2 אין לסירת מפרש אפשרות להפליג בין ה"שעות" הללו. אל שאר הכיוונים האחרים אפשר להפליג באופן ישיר בתנאי שנכוון את מפרשי הסירה באופן נכון.

כיוון מפרשים

ללא אמצעים לשלוט בו, המפרש פשוט יתנפנף ברוח כמו דגל. כדי לנצל את אנרגיית הרוח, עליו להיות ממוקם כך שהאוויר זורם סביבו בצורה חלקה. בכל פעם שזווית הסירה ביחס לרוח משתנה, גם זווית המפרש ביחס לסירה אמור להשתנות. כאשר אומרים כי יש לכוון את המפרשים מתכוונים לבצע זאת בעזרת מיתרים (חבלים) המחוברים לקצה במפרש או למנור.

רוח מדומה

הרוח שאנו מרגישים בזמן ההפלגה שונה מהרוח שמרגיש אדם שיושב על הרציף, הן מבחינת הכיוון והן מבחינת המהירות. נתאר מצב בו אנו רוכבים על אופניים ביום בו לא נושבת רוח, אנו בכל זאת נרגיש רוח בכל כיוון אליו נרכב ועוצמת הרוח תהיה שווה למהירות הרכיבה, לרוח זאת אנו קוראים רוח הפנים. במצב בו אנו עומדים במקום ביום בו נושבת רוח, אנו נרגיש את נשיבת הרוח מהכיוון ממנו היא מגיעה ואף נחוש את עוצמתה רוח זאת נקראת הרוח האמתית. כאשר אנו רוכבים על אופניים ביום בו נושבת הרוח אנו נרגיש גם את הרוח האמתית וגם את רוח הפנים ובפועל אנו נרגיש למעשה את שקול הכוחות של הרוחות ההלו מבחינת כיוון ועוצמה, לרוח זאת אנו קוראים רוח מדומה וזאת הרוח שאנו מרגישים כאשר אנו מפליגים.

שבשבת רוח

שבשבת היא התקן שמורכב מראש התורן ויש לה "חץ וזנב" החץ מצביע על הכיוון ממנו נושבת הרוח, לעיתים מורכב של השבשבת "כפות" המסתובבות בעזרת הרוח, מהירות הסיבוב מתורגמת למהירות הרוח אשר מוצגת בצג אלקטרוני בסירה.

האנטומיה של סירת המפרש

­­­­­­­­­­­­

השפה של הים – ככה מדברים שייטים

לאורך מאות שנים נבנתה לה שפה חדשה שהושפעה ממקומות רחוקים לשם הפליגו ימאים, מונחים ימיים רבים מקורם ממוצא זר והפכו לחלק מאוצר המילים הכללי שלנו. חלק מהלימוד להפליג הוא לימוד השפה שלה. כל מה שצריך זה ללמוד את המונחים הבסיסיים והיתר יבוא עם הזמן והניסיון.

מכלולים

• מפרשים – לספינה שני מפרשים, חלוץ וראשי, המפרש הקדמי נקרא "חלוץ" והמפרש האחורי הגדול יותר נקרא "ראשי", תפקידם ליצר כוח מזרימת הרוח וע"י כך להניע את הספינה במים (יפורט בהמשך), העברת הכוח מהמפרשים לספינה מתבצעת ע"י קיבוע המפרשים באמצעות החבלים (מיתרים) לגוף הספינה ולתורן.  
• תורן – עשוי מאלומיניום, תפקידו לשמש כבסיס ותמיכה למפרשים.
• ונטות – כבלי נירוסטה התומכים את התורן, תפקידם למנוע את קריסתו.

לרוב קיימות 4 ונטות, אחת מכל צד של התורן.

• מנור – מוט אלומיניום המחובר בניצב לתורן ע"י ציר בקצה אחד, ולפינה האחורית של הראשי בקצה השני.
• ריילינג – כבלי נירוסטה העוברים דרך שורה של מוטות המקיפים את הסירה. תפקידם לשמש כמעקה ולמנוע את נפילתם של המפליגים מעבר לדופן.
• קיל – משקולת המקובעת לתחתית הספינה באזור התורן, תפקיד הקיל הינו לייצב את הספינה ולשמש כציר סיבוב לספינה.

רוח הפוגעת במפרשים בעוצמה הייתה הופכת את הספינה על צידה, תפקידו של הקיל למנוע ההתהפכות ע"י עקרון "נחום תקום", כלומר משקולת כבדה בתחתית.

ככל ששטח המפרשים גדול יותר, יש צורך בקיל כבד ועמוק יותר.

• שחיף – "שחיפים" הינם פסי פיברגלס דקים המושחלים בתוך כיסים מיוחדים בתוך המפרש הראשי, תפקידם להעניק למפרש את צורת הכנף המיוחדת (יוסבר בהמשך).

חבלים

• מעלן ראשי – אחראי על הרמה והורדה של הראשי, תפקידו להעלות ולפתוח את המפרש הראשי במעלה התורן עד אשר הפינה העליונה של המפרש תגיע לקצהו.

כאשר מעוניינים להוריד את המפרש בסיום ההפלגה, משחררים את המיתר ומפילים את המפרש בחזרה לשק הנקרא "לייזי – בג" המותקן על המנור.

• מעלן חלוץ – אחראי על הרמה והורדה של החלוץ.

בספינה שלנו החלוץ נשאר באופן קבוע למעלה וקיפולו מתבצע ע"י גלגול סביב עצמו, על כן לחבל זה אין שימוש בד"כ.

• מגלול חלוץ – תפקידו לגלגל את מפרש החלוץ, מורכב מתוף אליו מחובר חבל.

על מנתלפתוח את המפרש, משחררים את החבל מהתופסן ("בולדוג") התוף יכול להסתובב והמפרש המגולגל נפתח החוצה, חשוב שלא לתת לחבל הג'יב רולר "לברוח" במהלך פתיחת החלוץ אלה לשחררו תחת בקרה.

כאשר רוצים לקפל את המפרש מותחים את החבל וע"י כך גורמים לסיבוב התוף המגלגל המפרש סביב עצמו.

• מיתר ראשי – שולט על זווית המנור ביחס לספינה.

באמצעותו ניתן לשחרר ולמתוח את המפרש כאשר משנים את זווית ההפלגה לרוח (עליה / ירידה מהרוח).

• מיתרי חלוץ – קיימים שני מיתרים, אחד בדופן ימין והשני בדופן שמאל, תפקידם לאפשר פתיחת החלוץ ומתיחת המפרש בהתאם לזווית ההפלגה לרוח.

פתיחת החלוץ תבוצע תמיד בדופן הנמצאת מתחת לרוח (יוסבר בהמשך).

• TOPPING LIFT – תפקידו לתמוך את קצה המנור מליפול כאשר הראשי מקופל.
• בום וונג (בומצ'ק) – חבל המועבר דרך מערכת גלגלאות ומחבר בין המנור לתחתית התורן, תפקידו "להוריד" את המנור כלפי מטה ועל ידי כך להשטיח וליישר את חלקו האחורי של המפרש הראשי (שפה אחורית).